<h1>ספר החינוך מצוה שי"ז</h1>
<h2>דף יג.</h2>
לשבות מכל המלאכה ביום הכפורים, שנאמר [ויקרא כ"ג] שבת שבתון הוא לכם, וכבר כתבתי מה שאמרו זכרונם לברכה האי שבתון עשה הוא, כלומר שפירושו כאלו יאמר שבתו ביום זה. משרשי המצוה על צד הפשט כדי שלא נהיה טרודים בשום דבר ונשים כל מחשבתינו וכל כוונותינו לבקש מחילה וסליחה מאת אדון הכל ביום זה שהוא נכון לסליחת העונות מיום שנברא העולם, וכמו שכתבתי באחרי מות מצות עשה א'. מדיני המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה [מגילה ז' ע"ב] שכל דבר שאסור לעשותו בשבת אף על פי שאינה מלאכה גמורה אסור לעשותו ביום הכפורים. כללו של דבר, אין בין שבת ליום הכפורים אלא שזדון מלאכה בשבת בסקילה וביום הכפורים בכרת, ומכל מקום התירו זכרונם לברכה [שבת קט"ו ע"א] לקנב הירק ביום הכפורים מן המנחה ולמעלה כדי שנמצא אותו מוכן לערב מיד, מה שאינו מותר בשבת. ונהגו העם להחמיר בדבר ולנהוג בו איסור כשבת לכל דבר. ויתר פרטיה מבוארים במסכת יומא. ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. ועובר עליה ועשה מלאכה ביטל עשה זה, מלבד שעבר על לאו, וכמו שנכתוב בעזרת השם.
